|  |  |
הכשלים, העיוותים והשקרים בנאומו של אובמה מאת: נעמן כהן | 11 ביוני 2009 פורסם במכתבו של אהוד בן עזר נאומו של אובמה שנישא ב-3 ביוני 2009, בקהיר, באוניברסיטת אל אזהר, היה נאום מרשים. היו בו חלקים יפים, מרגשים, ונכונים, אבל בד בבד, בגלל היותו נאום פוליטי שתכליתו נשיאת חן בעיני העולם הערבי-מוסלמי, היו בו גם כשלים רבים וחוסר אמת.
אנסה לנתח פסוק פסוק ולהראות את הכשלים הללו מתוך הנאום. אובמה: "מערכת היחסים בין האיסלאם למערב כוללת מאות שנים של דו-קיום ושיתוף פעולה, אך גם עימותים ומלחמות דת." האמת: היכן בדיוק ומתי אירעו אותן מאות שנים של דו קיום ושיתוף פעולה עם האיסלם? אובמה: "הקולוניאליזם שלל את זכויותיהם ואפשרויותיהם של מוסלמים רבים, ועל ידי מלחמה, קרה שבה לעיתים קרובות מדי, התייחס למדינות בעלות רוב מוסלמי כאל מדינות חסות, ללא התחשבות בשאיפותיהן שלהן." האמת: אובמה מאמץ את גישתו של אדוארד סעיד הערבי-נוצרי הרואה את חזות הכול באשמת המערב, אבל הקולוניאליזם היה תמיד דו צדדי. חייבים לזכור גם את העובדות הבאות: השטחים הכבושים על-ידי האימפריאליזם והקולוניאליזם הערבי היום הם למעלה מ-13 מיליון קמ"ר. יותר מכל יבשת אירופה. הכיבושים היו גדולים יותר. הצרפתים, הספרדים, הפורטוגזים, האיטלקים, המלטזים, הארמנים, הגאורגים והפרסים, הצליחו לסלק את הכיבוש הערבי-מוסלמי ולפרק את כל ההתנחלויות הערביות הבלתי חוקיות. מי לא הצליחו להשתחרר מהקולוניאליזם הערבי-מוסלמי: המצרים-האגיפטים. המצרים נלחמו כ-300 שנה נגד הכיבוש הערבי, ודוכאו בכוח. מצרים קוראת לעצמה: "הרפובליקה הערבית של מצרים" על מנת להדגיש שמצרים היום שייכת לכובשים הערבים ולא למצרים-האגיפטים – הילידים, שמאז הכיבוש הערבי-מוסלמי הם מדוכאים ונרדפים. הבֶּרְבֶּרִים בצפון אפריקה, הכורדים, האשורים, המרונים, השחורים בדרום סודן, גם הם סובלים תחת הקולוניאליזם והכיבוש הערבי-מוסלמי. | המשך קריאה... | | |  |  |
נאום של נוחות פוליטית מאת: קרולין גליק | 6 ביוני 2009 פורסם במקור בג'רוזלם פוסט (מאמר למנויי אנכי) נשיא ארה"ב ברק אובמה טוען כי הוא תומך גדול של אמירת אמת. בראיונות לתקשורת בטרם נסיעתו לערב הסעודית ולמצרים ובמהלך נאומו הגדול בקהיר ביום חמישי, הוא טען כי מוקד מדיניותו למזרח התיכון בנכונותו לומר לאנשים את האמיתות הקשות.
אכן, אובמה התייחס שלוש פעמים לצורך לומר את האמת במה שכונה הנאום לעולם המוסלמי. למרבה הצער, עבור נאום שהוגש כתרגיל האמירת אמת, כשל נאומו של אובמה. כשהוא מתרחק משיקוף האמיתות הקשות, שיקף נאומו של אובמה נוחות פוליטית. מה שכונה אמיתות קשות עבור העולם האיסלמי כללו הצהרה על הצורך להלחם במה שמכונה קיצוניים; להעניק זכויות שוות לנשים; לספק חירות דתית; ולטפח את הדמוקרטיה. למרבה הצער, כל ההצהרות הללו בנושאים אלו לא היות יותר מאשר הצהרות מופשטות, תיאורטיות המנותקות מפעולה פוליטית. הוא דיבר על הצורך להילחם בטרוריסטים האיסלמים מבלי לציין כי המסד והתמיכה האינטלקטואלית, הפוליטית והכספית שלהם מגיעה מאותם המסגדים, הפוליטיקאים והמשטרים בערב הסעודית ובמצרים שאותם הוא הילל במתונים ואחראיים. הוא דיבר על הצורך להעניק שוויון לנשים מבלי לציין את המנהג האיסלמי הרווח של מה שמכונה רצח על כבוד המשפחה ומילת והטלת מומים בנשים. הוא התעלם מן העובדה כי ברחבי ארצות האיסלם נמנעות מנשים זכויות אדם וזכויות חוקיות בסיסיות. ואז הוא ביסס את הצהרתו על טענת הכזב כי נשים בארצות הברית סובלות באופן דומה מחוסר שוויון. בצורה בה עסק בנושא שלח אובמה מסר כי אין לו כל עניין במצוקתן של הנשים בעולם האיסלמי. | המשך קריאה... | | זן ואמנות אחזקת הטלפרומפטר מאת: קובי לירז | 11 ביוני 2009 |
נאום תגובה לנאומו של נשיא ארה"ב בקהיר, ששום משפט ממנו, כך אני משוכנע, לא יופיע בנאומו של נתניהו באוניברסיטת בר-אילן |
למרות שגורשנו מארצנו בכוח הזרוע על-ידי יותר מכובש אחד, לא חדל היישוב היהודי בארץ, ולא הפסקנו לשוב אליה לאורך כל הדורות. כובשי ארצנו באו והלכו, אך זכותנו על הארץ נותרה בעינה עומדת. מאז שניטלה עצמאותנו על-ידי הצורר הרומאי לא קם עם אחר בן הארץ ותבע עליה בעלות, עד ששבנו אנו אליה וחידשנו בה את עצמאותנו. הצהרת בלפור, שניתנה זמן רב לפני מלחמת העולם השנייה, ואין בה כל התייחסות להיסטוריה הטראגית, היוותה תחילת ההכרה הבינלאומית לזכותנו זו על ארצנו. אנו מתיישבים בארצנו בכל מקום כי ארצנו היא, ואיננו זקוקים לרישיון מאיש. ולמרות זאת, מתוך מחווה של רצון טוב, ועל-מנת לקדם את האפשרות לשלום אמת, שאנו שואפים אליו בכל מאודנו תוך נכונות אף לוותר על חלק מזכותנו, הסכימו ממשלות ישראל בתקופות שונות להקפאה זמנית כזו או אחרת של תנופת ההתיישבות, מתוך תקווה שעד מהרה יושג שלום קבע והסכמה על גבולנו. אך תקווה זו התנפצה בכל פעם על גלי שנאה, הסתה וטרור, שמניעיהם קשורים לאיסלאם שכה הרבית להזכיר בנאומך. |
|
אדוני נשיא ארה"ב, אני נאלץ לשאת נאום זה בפומבי ושלא בפניך, משום שבביקורך האחרון באזור העדפת להיפגש עם הרבה מוסלמים חיים, אבל רק עם יהודים מתים. עניין של טעם אישי, אני משער. הנאום שלך שעורר את תגובתי היה פאר היצירה של כותב נאומים משובח, שופע אופטימיות, מלא חום, אולי אף נאיבי. מבקריו כתבו עליו בסרקאזם כי הוא שזור בחנופה, בהפלגות, באי-דיוקים ובסילופים. חלקי אינו עימהם. אך למרות זאת, הרשה נא לי לעמוד תחילה על תפיסה שגויה אחת, שעלולה לנבוע מדבריך שלא במתכוון. מדינת ישראל לא קמה כמענה להיסטוריה הטראגית של היהודים וכתוצאה מהשואה שהייתה שיאה של האנטישמיות. אין להכחיש כי השואה והאנטישמיות האיצו את התהליך. אך מדינת ישראל קמה כתוצאה מתחייתה של האומה היהודית בארצה ומולדתה, אליה הייתה קשורה מאז ומעולם בעבותות של היסטוריה, תרבות ואמונה. |
|
| המשך קריאה... | |
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה