Climate change conference in Washington, DC

Climate change conference in Washington, DC

Next week, the Heartland Institute will host its Third International Conference on Climate Change; June 2nd in Washington, DC.

The Ayn Rand Institute is a co-sponsor.

The event follows closely on the heels of a previous conference, which took place in New York City in March (see here and here)–but the new conference couldn’t be more timely. The House Committee on Energy and Commerce just approved a comprehensive climate and energy bill, the Waxman-Markey “American Clean Energy and Security Act,” which would impose energy impoverishment in a variety of ways: forced energy conservation programs, a cap-and-trade system rationing U.S. carbon emissions, a renewable energy mandate forcing us to use expensive, impractical forms of energy, and more.

The event is intended to acquaint Congressional staff with the views of scientists and economists who oppose green climate and energy policies. Hopefully, it will help inject a measure of reason into the Congressional debate before the bill comes up for a vote.In any event, I will be there and will have lots to report after the conference. Stay tuned.

Keith Lockitch

כלכלת החלומות הירוקה באספמיה - היכונו לעליית מיסים נוספת

לקראת הצבעה בכנסת על הצעת "חוק אנרגיה מתחדשת" ביום א' הקרוב יצא לדרך מסע יחצ"ני באמצעי התקשורת השונים. העיתון גלובס פרסם את הידיעה "דו"ח חדש קובע: השקעה באנרגיה מתחדשת תניב למשק הישראלי 10 מיליארד שקל ותיצור אלפי מקומות עבודה". הדו"ח, יוזמה של ארגון הסביבה העולמי גרינפיס בישראל, נערך ע"י "מומחים" הסמוכים על שולחן הארגון ושימש כבסיס תועמלני להצעת חוק של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דב חנין ואופיר פינס-פז, יוזמה המגובה על ידי הפגזת אימיילים לכל חברי הכנסת מטעם האירגון.
בחינת הכדאיות הכלכלית כותבים בגלובס: "מוכיחה" רווח נקי למשק הישראלי כתוצאה מיישום חוק "אנרגיה מתחדשת". החוק של גרינפיס מגדיר יעדי מינימום ליישום אנרגיה מתחדשת בהיקף של לפחות 20% עד 2030. ביום ראשון הקרוב צפויה ועדת השרים לחקיקה להצביע על החוק, אשר הוגש ע"י חברי הכנסת ניצן הורוביץ, דב חנין ואופיר פינס-פז. ההצעה של גרינפיס מבקשת לעגן בחקיקה יעדי מינימום של אנרגיה מתחדשת, לוחות זמנים, תמריצים כלכליים ותעריף ירוק מיוחד שישולם לצרכנים שהופכים ליצרנים.
מספרים שבעיתות שפע כולם קופצים למים אולם בעת השפל רואים מי נכנס לשחות ללא בגד ים... כך גם באנרגיה ירוקה.
אין ייתרון כלכלי אמיתי ל"אנרגיה ירוקה" וטרם הוקמה תעשייה שמסוגלת להתחרות בשוק הגז והנפט על בסיס כדאיות כלכלית. הגופים העוסקים בנושא מקדמים "שלום ירוק", "חברתיות ירוקה" והפחדות על "שינויי אקלים", ומשתמשים בחתולי היחצ"נות השמנים החיים סביב לצלחת של משלם המיסים הנבזז והמדוכא.
ליוזמות רווחיות באמת, כמו אנרגיה אמינה ושופעת במחיר סביר - יש ויהיו מספיק השקעות של גורמים פרטיים המוכנים לסכן את כספם ומסתמכים על נסיון וידע אמיתיים. (אגב עונש ראוי לחברי הכנסת חנין, פינס והורוביץ יהיה בהשקעת כל הונם האישי במיזמים שאותם הם יקדמו בעזרת כספי משלם המיסים - ואז לבטל את הסובסידיה שמופיעה במגוון דרכים שונות ומשונות בחוק).
אם הממשלה היתה מושכת ידיה משוק האנרגיה - מבטלת את 60% המס על הדלק ( בקרוב 100%) ומצד שני את הסובסידיות ליוזמות מופרכות היינו מגלים באמת מה שווים כל הדיבורים על שיגשוג כלכלי ירוק. האמת היא שמדובר בעיכוב שגשגוג על ידי מיסוי פעילות יצרנית על מנת לסבסד פעילות בלתי יצרנית (אך בעלת פרופיל יחצ"ני גבוה). ולכן, אין כמו יום ראשון הקרוב, היום בו יעלו שוב מחירי הבנזין לשיא חדש של מס על האנרגיה והיצרנים המניעים את גלגלי המשק בכדי לדון בחוק שיאשר בזיזה נוספת שלהם באמצעות תעמולת ה"אנרגיה הירוקה".
ידידינו יעקב ענה גם הוא באופן ראוי למאמר בבלוג "קו ישר" - כאן.

בקישור התמונה ראיון עם ד"ר ירון ברוק ואלכס אפשטיין ממכון איין ראנד בנושא מדיניות האנרגיה של אובמה - 17 דקות בפיג'מה מדיה TV

יש שופטים בירושלים ויש בארה"ב
אנכי 28 במאי 2009
בתי המשפט ומוסדות השלטון בישראל מתנהלים בספירה המנותקת לעיתים מן המציאות בה אנו חיים ואין הדבר נובע מעקרונות נעלים של הגנה על זכויות האדם אלא מניתוק הרה אסון בין מערכת המשפט לעקרונות אלו. בארה"ב התקבלו שתי פסיקות מאד רלוונטיות לקיומינו כאן, האחרונה שבהן אתמול, האם נלמד מהן משהו?
במכתב שכתב אוריה באר, והופיע בחדשות בן עזר הוא כותב על פרשת דמינוק: בשנת 1993, ולאחר שהורשע בבית המשפט המחוזי ברצח יהודים במחנה המוות סוביבור, זיכה אותו בית המשפט העליון ושילח אותו לחופשי. צר לי על הצדקנות המשפטית והליברליות המוגזמת שגילו השופטים.
המשך קריאה...



חדוות המתמטיקה ונפלאות התבונה
מאת זאב גלילי פורסם במקור באתרו "היגיון בשיגעון" 21 במאי, 2009

נתמזל מזלי ובעת לימודיי בתיכון זכיתי במורה למתמטיקה שהוא מן המורים המטביעים חותמם על כל חייך. זה היה אלכסנדר בראלי" שהיה אז להערכתי בשנות החמישים לחייו. הוא עלה מרוסיה, כנראה בסוף שנות העשרים, לאחר שקנה לעצמו מעמד של מלומד בולט בתחום המתמטיקה והפיסיקה. בין היתר חקר שם את מעוף הבומראנג, כלי הנשק המופלא של ילידי אוסטרליה. (בתמונה: אלכסנדר בראלי בתקופה בה למדתי אצלו - באדיבות בנו קדמה בראלי)
תכונתו של הבומראנג שהוא חוזר למשלחו אם לא פגע במטרה. בראלי המשיך במחקר גם כאן בארץ ובאחד הניסויים פגע הבומראנג בסנטרו והותיר בו צלקת עמוקה. הסיפור הזה פורסם בשעתו בירחון "הטכנאי הצעיר" שכנער חובב מדע הייתי מקוראיו המכורים.בראלי ניסה להתקבל כמרצה בטכניון, אך משרות לא היו אז בשפע ובלית ברירה הפך להיות מורה למתמטיקה, לפיסיקה ולשירטוט בכמה בתי ספר תיכוניים ומקצועיים. שם פגשתי בו והתקופה בה למדתי תורה מפיו לא תשכח ממני.
המשך קריאה...



"פגיעה בעובדים"
מאת: יעקב ר. 28 במאי 2009 פורסם במקור בבלוג אתר קו ישר.

"פגיעה בעובדים" זועיקם החברתיים, כל פעם שיש צורך בקיצוצים. אכן יש פגיעה בעובדים לפעמים. ככה הם החיים. יש פגיעה בכל אחד, איש אינו חסין בפני עליות וירידות. (ולא רק בתחום הכלכלה...). ה"חברתיים" בישראל אוהבים להביא את המהלכים האחרונים בארה"ב כדוגמא למה שאנו צריכים לעשות בישראל... הם לא מביאים לנו את זימבאבוואה או ארגנטינה לדוגמה למרות שדוגמאות אלו מתאימות יותר לישראל.
ראינו לאחרונה (וגם הרבה פעמים לפני זה) את המשמעות של משבר כלכלי. משבר כלכלי פירושו פחות פעילות עסקית, פחות מכירות של כל דבר, פחות השקעות ועסקים חדשים, פחות ייצוא ויבוא ופחות עבודה. כל העצמאיים, קטנים כגדולים, סובלים קשה במשבר, הכנסתם מצטמצמת בהרבה, חלקם נקלעים להפסדים ופשיטות רגל. גם העובדים השכירים במגזר הפרטי סובלים, חלקם מפוטרים, חלקם יורדים ל 4 ימי עבודה בשבוע עם קיצוץ של 20% בשכר, חלקם "רק" מפסידים שעות נוספות - גם כן קיצוץ בשכר בפועל, וחלקם אינם מצליחים למצוא עבודה כלל.
המשך קריאה...



להחזיק אצבעות להמשך המיתון
מאת: אורי רדלר 25 במאי 2009 פורסם לראשונה בקפיטליסט היומי
הידיעות המעודדות על ראשיתה של היחלצות מהמיתון הולכות ופושטות. יש משקיעים וכלכלנים מוצאים עידוד בנתונים המצביעים על האטה בקצב ההדרדרות, ואפילו כמה מהמומחים זעופי הגבינים מוצאים שאפשר כי נתחיל להיחלץ מבור השפל העמוק בשנה הבאה או אפילו לקראת סוף השנה הזו. הידיעות המעודדות האלו, אם יש בהן אמת, הן ידיעות קשות, רעות ומרות, שכן הן מבשרות על משהו גרוע בהרבה בעתיד הקרוב. החזיקו אצבעות למיתון.
המשבר הכלכלי החמור בו אנו נתונים — רוב המומחים מסכימים כי הוא החמור ביותר בעשרות השנים האחרונות — נוהל על־ידי ממשלות העולם על בסיס שתי הנחות עיקריות: א. מדובר במשבר כספי. ב. ולכן, יש לטפל בו באמצעים כספיים.
בפרוץ המשבר נראתה הבעיה לרבים עניין פיננסי גרידא. ראייה זו הייתה טבעית, שכן הבעיות המוחשיות, הניראוֹת והמיידיות ביותר היו כספיות: בנקים ומוסדות פיננסיים נהגו הפקרות והשקיעו ב‘מכשירים פיננסיים‘ ולכן עמדו על עברי פי־פחת כלכלי. כתוצאה מכך, בחרו מוסדות אלו להפסיק להלוות כספים ומצב זה — מחנק האשראי — הוביל לצמצום האשראי לחברות, עסקים ופרטים ומכאן לצמצום בייצור ובצריכה. לא מפליא, מכאן, שמצב זה נראה לקובעי המדיניות ברחבי העולם כאסון החמור ביותר וככזה שיש להתמודד עמו באמצעות הזרמה מאסיבית של אשראי לשווקים — חלקו דרך יוזמות ממשלתיות (מה שמכונה אמצעים פיסקליים) וחלקו דרך הזרמת כסף לגורמים הפיננסיים המתמוטטים.
המשך קריאה...



אובמה ותנ"ך האידיוטים
מאת: אורי רדלר 22 במאי 2009 פורסם באתרו האונה
אחד האירועים המקסימים והמופלאים של השבועות האחרונים התרחש בפסגת האמריקות שנערכה באחרונה, כאשר הדיקטטור הוונצואלי הוגו צ'אבס הגיש בחגיגיות לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, עותק של הספר "העורקים הפתוחים של אמריקה הלטינית," פרי עטו של אדוארדו גאליאנו. הספר, שלו ימלאו בעוד שנתיים ארבעים שנה, הוא התמרמרות ארוכת נגן של גאליאנו, מרקסיסט בן אורוגוואי, על הניצול של המערב, שיגרום לכך — כך הוא טען ב-1971 — שהפער בין המערב לאמריקה הלטינית ואסיה ילך ויגדל. ערימת השטויות הזו הופרכה על־ידי מציאות, אך לתהילת עולם היא זכתה כאשר כותבי הספר "המדריך לאידיוט המושלם באמריקה הלטינית" הקדישו פרק שלם להפרכת הטיעונים בו, והעניקו לו את הכינוי המוצדק: "התנ"ך של האידיוטים."
המשך קריאה...

מאמרים נוספים:
הועלה לרשת: שידורי הוידאו של מרכז איין ראנד
שקרים על הקרח מאת יעקב ר.
עוד נשיא אמריקני עם תוכנית משיחית ד"ר גיא בכור
המייסדים: תמונת האספה המייסדת של תל אביב 1908 וגילגוליה
אוליגרכיית הכלכלה החברתית מאת: מוטי היינריך

הנקודה השחורה של האיסלם הטוטליטרי

הנקודה השחורה חוזרת

כשדיווחו כותרות העיתונים על שיגור הטיל האירני "סיג'יל" המונע בדלק מוצק נשמטה ההדגשה מן האופן התיאולוגי בו הציג אחמדיניג'אד את ההישג: "בעזרת האל והאימאם אל-מהדי". מי שהביט בצילומים של נשיא התיאוקרטיה האיסלמו-פאשיסטית, יכול היה לראות את הנקודה השחורה של האמונה היוקדת. זאת אותה נקודה שחורה שבישרה את מלחמת יום הכיפורים בעת שהיא הופיעה על מצחו של סאדאת בטרם המלחמה וכעת היא מתנוססת על מצחו של אחמד'יניג'אד, האיש שאם יבחר לכהונה נוספת לא יהסס מלראות את בחירתו כאות אלוהי. הנקודה השחורה, היא הנקודה על מצחו של המאמין המוסלמי האדוק המלמדת אותנו עד כמה חזקה ותכופה האנרגיה הפאנטית הדתית בה מטיח המאמין את ראשו על רצפת התפילה.

רשות השידור ה"חי-מת"

בערב יום שני האחרון קיבלנו המחשה נוספת למיותרות של רשות השידור והאגרה. האירוע החדשותי היה הפגישה הגורלית בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב אובמה, כבר בטרם הפגישה היה ברור כי העימות בין העקרונות וההשקפות שיעלו עשוי להיות הרה גורל. ברוממה לא ראו כך את העניין. בניגוד למופעים בעלי חשיבות (כמו האירוויזיון) ויתרו שם על השידור הישיר והסתפקו בשידור מקוטע באיכות ירודה, שידור שנקטע בתחילת מסיבת העיתונאים שנמשכה כרבע שעה לאחר שהחברים מהאגרה עברו לעסוק בנושאי היום הדחופים יותר. מי שרצה לעקוב אחר דברי המנהיגים במסיבת העיתונאים בשידור חי היה צריך לעבור לרשת פוקס או לרשת אחרת. אפשר להניח כי במסורת הארגון ההסתדרותי ברוממה מדובר היה בכשל טכני ולא רק בהחלטה מערכתית אולם גם בשעות ובימים שלאחר מכן לא טרחו לשדר את מסיבת העיתונאים במלואה.

מלחמת העצמאות של לובשי הג'ינס

על רקע ההתפטרויות בפרלמנט הבריטי בעקבות חשיפת פרשת השימוש לרעה בכספי מיסים לצורך "כיסוי הוצאות" נזכרתי במערכת היחסים המיוחדת אותה מפתחת דליה איציק עם לובשי הג'ינס. בכהונתה כיו"ר הכנסת הכריזה דליה איציק מלחמת חורמה על לובשי הג'ינס ואסרה עליהם להיכנס לכנסת ישראל במכנס העממי נדלקה נורת אזהרה. הג'ינס, אולי יותר מכל בגד, מסמל את העצמאות, העבודה הקשה, העממיות, הנכונות להפשיל שרוולים ולפעול, הג'ינס בא לעולם כתוצאה ובעבור בעלי יוזמה יצרנית עצמאית שצמחה והצמיחה עושר. מסתבר כי המלחמה של דליה איציק ביצרנים איננה באה לידי ביטוי רק בהחרמת סמלי לבוש אלא גם בבזיזה ישירה ודורסנית - כשדרשה, וקיבלה - כ100 אלף ש"ח על מנת לעצב דירת שרד פרטית על חשבון משלם המיסים היא לא חשה כל צורך להתנצל כשהיא משעבדת את אותם "לובשי הג'ינס" העמלים מבוקר עד ערב לממן את שגיונותיה ולרצף את דירתה באריחים יוקרתיים.
אם יש מלחמת עצמאות שראוי להילחם אותה הרי מלחמת העצמאות של לובשי הג'ינס משלמי המיסים נגד אדוניהם הפיאודלים - הפוליטיקאים הבוזזים מסוגה של דליה איציק.

לפניכם מבחר ממאמרינו האחרונים. קריאה וצפייה מועילים והנחות יסוד בדוקות,
בועז ארד -עורך

הועלה לרשת: שידורי הוידאו של מרכז איין ראנד
אנכי 22 במאי 2009

מרכז איין ראנד לזכויות הפרט חשף היום את ערוץ ARCTV, אתר המולטי-מדיה החדש של המרכז אשר ירכז הקלטות וידאו של מומחי המכון המרבים להתראיין לנתח ולהרצות בנושאים אקטואליים מזווית הראייה של הפילוסופיה של איין ראנד, אינדיווידואליזם וקפיטליזם. הערוץ ירכז את הקלטות האירועים הללו, ובכלל זאת הרצאות, ראיונות רדיו, פרשנויות וראיונות וידאו ועוד. התוכן יכלול הקלטות חדשות שנערכו בחסות מרכז איין ראנד וכן קישורים להקלטות וחומרי ארכיון מספריית המולטימדיה של מרכז איין ראנד.
בין ההרצאות וסרטי הוידיאו שכבר זמינים בערוץ ניתן לצפות בהרצאתו של מר ג'ון אליסון, נשיא והמנכ"ל, הוותיק ביותר בין מנכ"לי הבנקים, של בנק BB&T המדורג בצמרת המוסדות הפיננסיים בארה"ב אודות

המשבר הפיננסי, סיבותיו ואפשרויות הריפוי שלו. הפניות להופעות האחרונות של ד"ר ירון ברוק, כאשר האחרונה היא הפרשנות למשבר בפאקיסטן שניתנה במסגרת שידורי PJTV אתמול ה-21 במאי 2009. ניתן להירשם באימייל לקבלת עדכונים מן הערוץ.
הנכם מוזמנים לגלוש לערוץ ARCTV ולהתרשם.
המשך קריאה...



שקרים על הקרח
מאת יעקב ר. 21 במאי 2009 הופיע במקור בבלוג הירוק

העיתונות ושאר אמצעי התקשורת החממיסטים אינם מאפשרים לעובדות לבלבל אותן - מבחינתן ההתחממות הגלובלית היא עובדה והקרחונים מפשירים ונעלמים, וכל השאר הוא היסטוריה לא רלוונטית - ממש כמו האיומים על עידן קרח גלובלי אותם הפיצו לפני שלושה עשורים.
התעמולה החממיסטית הופכת יותר ויותר היסטרית ושיקרית. משלחת בריטית יצאה השנה במסע רגלי לקוטב הצפוני "כדי למדוד את עובי הקרח". נניח. יותר פשוט לטוס, ולנחות על הקרח מדי פעם כדי למדוד מה שרוצים כמו שעשו הגרמנים(ראו למטה). משלחת קטלין יצאו למסע הרפתקאות. אין בזה פסול.במשך 73 ימים הצליחו לעבור רק 434 ק"מ (כ 6 ביום) – כל כך מעט, רק בגלל שהקור העז מהצפוי וסופות השלג מנעו מהם להתקדם. לבסוף, כשאזל זמנם, ונשקפה סכנה לחייהם הם החליטו להפסיק את המסע ופונו המטוס, שגם הביא להם הספקה במשך כל המסע (ופיזר חביות ריקות בדרך, ראו התמונה) . מה הכותרת של הסיפור על הפסקת המסע?? "המסע לקוטב נעצר בגלל הפשרת הקרח" (כותרת ב ynet, סיפור של סוכנות הידיעות AP ).
המשך קריאה...



עוד נשיא אמריקני עם תוכנית משיחית, תמימות, וזכות השיבה לשום מקום
מאת ד"ר גיא בכור 21 במאי 2009 פורסם במקור באתרו GPlanet

מדינות ערב לעולם לא יוותרו על דרישתן להחזרת "הפליטים" הפלסטיניים לתוך פלסטין, קרי למדינת ישראל, וחלקם, אולי, לרשות הפלסטינית. לעולם זה לא יקרה. לפנינו עניינים שבקדושה, וזהו לב העניין: עבור הערבים מדובר כבר בעניין מטפיזי, גדול מהחיים, לפיו הפליטים אמורים לחזור לא לישראל, אלא לשנת 1948, לרגע בו עזבו. עבור הערבים זוהי אמת מוחלטת שאין אפשרות אפילו לדון בה. היא כבר גדולה מהם. הם עובדים אצלה, לא היא אצלם.
מילא הדרישה שלו לנורמליזציה עם ישראלים כבר בשלבים הראשונים של "תוכנית השלום", אותה אמור הנשיא המתלמד ברק אובמה להכריז בקרוב בקהיר. כאן משכתי בכתפיי, ממילא זה לא יקרה.
או הדרישה להסרת המחסומים בגדה המערבית, מבלי להבין שהסרה זו תזניק את הטרור, שמכוון להפיל את משטרו של אבו מאזן! כן, דווקא המחסומים האלה מחזיקים בחיים את אבו מאזן וממשלתו המפוחלצת.
אך כאשר ראיתי שאובמה מתכוון ליישב את הפליטים הפלסטיניים במדינות ערב בהן הם כבר נמצאים, בתוספת של פיצוי כספי, כאן כבר פרצתי בצחוק גדול. הרי הדבר הזה לעולם לא יקרה. אילו חלומות באספמיה, אילוזיות מסוכנות. כמו חזון הדמוקרטיה הערבית של קודמו בוש, שקרס ברעש גדול והביא אסון לאיזור. כך גם יסתיים הדבר הפעם, שכן בלי ישוב הפליטים, לא יהיה הרי הסדר.
המשך קריאה...



המייסדים: תמונת האספה המייסדת של תל אביב 1908 וגילגוליה
מאת: שולה וידריך 14 במאי 2009 פורסם במכתבו של בן עזר

התמונה המפורסמת של מייסדי תל אביב בחולות אינה ההגרלה משנת 1909 אלא "האספה המייסדת של תל-אביב 1908" מצאתי לנכון להפיץ שוב את המידע על התצלום המיוחס להגרלה למרות שכבר פורסם בספר "ההיסטוריה של תל אביב, משכונות לעיר", במאמר של ד"ר חיים פיירברג, עמוד 70.
התמריץ היה ביקורי אתמול [יום שני] בערב אצל רני סוסקין, נכדו של הצלם אברהם סוסקין. החיפוש במסמכים הניב מציאת קטע עיתון שהתפרסם מיד עם הוצאתה לאור של החוברת "מראות תל אביב", שכללה את התצלום המפורסם עם הכיתוב "האסיפה המייסדת של תל אביב 1908". המאמר המצורף מתייחס לתצלום משנת 1908.
הנכד סיפר לי שלסבו היו תכונות קפדניות של יקה, כך שאין סיכוי שהוא טעה בתאריך. התצלום צולם בשנת 1908 ואילו ההגרלה המפורסמת התקיימה ב-1909.
המשך קריאה...



אוליגרכיית הכלכלה החברתית
מאת: מוטי היינריך 9 במאי 2009 פורסם במקור באתר קו ישר ובNEWS1

הבנקים הגדולים בעולם, כמעט בכל המדינות, מולאמים מזה עשרות רבות של שנים. הציבור לא ידע זאת, לא המוני המשקיעים הקטנים וגם לא ''המומחים''. אלה שידעו הם מנהלי הבנקים, הנשיאים, בעלי המניות הגדולים וגם אולי ''בכירים'' בפוליטיקה. הם מעולם לא חשפו זאת בשום ראיון פומבי, ספק אם שוחחו על זה בינם לבין עצמם. הבנקאים ידעו תמיד כי במשטר ה''דמוקרטיה החברתית'' של המאה ה- 20 הם ''גדולים מכדי ליפול''. שום פוליטיקאי שפוי לא יניח להם לפשוט רגל במהלך הקדנציה שלו. במקום בנקאות קפיטליסטית-חופשית יש לנו כבר למעלה ממאה שנים בנקאות מוסדרת-רגולציה ממשלתית, במסגרתה קיבלו הבנקים הגדולים מנדט לא-רשמי להיות ''פרטיים'' כל עוד הם מרוויחים ולהפוך ל''ממשלתיים'' כאשר הם חדלי פירעון. המטרה המקורית הייתה בניית מנגנון שימנע פשיטת רגל עקב התערערות אמון בבנק. ימנע ''ריצה'' לבנק כאשר בעלי הפיקדונות צובאים על דלתות הבנק, דורשים את כספם וגורמים לפשיטת רגל.
המשך קריאה...

מאמרים נוספים:
החג שנשכח: נצחון החירות על הטוטליטריות הנציונאל-סוציאליסטית
בני ערובה מאת אורי הייטנר
הם יישבו בחושך מאת: יעקב ר.
בין פאניקה לחרדה ביטחונית אמיתית מאת: ד"ר אברהם וולפנזון
סיוע האיחוד האירופאי לפלשתינאים מממן את הסכסוך מאת דניאל חנן
<< התחלה < קודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > סוף >>